הכרעת דין בתיק ת"פ 5017-12

1.     לנאשם מיוחסות עבירות חמורות, שתי עבירות של תקיפת קטין או חסר ישע-עבירה לפי סעיף 368ב(א) סיפה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-החוק), שתי עבירות שוד, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק, ניסיון שוד- עבירה לפי סעיפים 402(ב)+403 סיפה לחוק,  סחיטה באיומים- עבירה לפי סעיף 428 סיפה לחוק, עבירה של היזק בזדון-עבירה לפי סעיף 452 לחוק ואיומים-עבירה לפי 192 לחוק.

2.     כתב האישום מתאר סדרת ארועים שהחלה ביום 13.8.2012 בשעות הערב, נמשכה לשעות הלילה של 14.8.2012 והסתיימה ביום 14.8.2012, במעצרו של הנאשם. הארועים כולם ארעו בתוך חוג משפחתו של הנאשם. הנאשם, אחיה של מונירה, הנשואה לזוהיר, להם שני ילדים, ב' כבן 12 ונ' כבת 16.

על פי עובדות כתב האישום ביום 13.8.2012 בשעה 18:00 דרש הנאשם מב' את אופניו וכספו. משלא נענה, אחז בצווארו של ב' הפילו לקרקע, דרך על חזהו ונטל מכיסו שטר כסף בסך 20 ש"ח, כשניסתה נ' להתערב, אחז הנאשם בצווארה, הפילה לקרקע, דרך על חזה ונטל מכיסה 10 ש"ח. בשלב זה יצא זוהיר מביתו, הנאשם הכה אותו באמצעות את חפירה. עבירות אלו כונו בכתב האישום תקיפת קטין או חסר ישע תוך גרימת חבלה של ממש ושוד. עוד נטען כי הנאשם ניסה לקחת את אופניו של ב', בשלב זה הכה את זוהיר באוזנו באמצעות אגרופו, והשליך בלוק לעברו ולעבר מונירה, מעשים אלו כונו ניסיון לשוד.

הארוע השני המתואר בכתב האישום התרחש ביום 14.8.2012 בשעה 3:30 לפנות בוקר, הנאשם החל לפרק שער ברזל הנמצא בכניסה לחצר, בעת ביצוע מעשיו איים על זוהיר ומונירה לבל ימנעו ממנו לעשות כן, ולאחר מכן נמלט הנאשם מהמקום עם השער, מעשים אלו כונו בכתב האישום סחיטה באיומים והיזק בזדון.

הארוע השלישי ארע מספר שעות לאחר מכן, בבוקרו של יום 14.8.2012 איים הנאשם על מונירה אחותו במילים "אם אתם מתלוננים עליי ואני נכנס לכלא אני אצא ואשרוף אותך ואת הילדים שלך, אני עובד עם המשטרה ואני אצא ואשרוף את כולכם עם בלון גז", בגין דברים אלו יוחסה לנאשם עבירת איומים.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום, לטענתו היה ויכוח מילולי בינו לבין זוהיר, במהלכו זוהיר תקף אותו, גרם לו לחבלה בצד שמאל של פניו, איים עליו באמצעות סכין, או מה שנחזה להיות סכין, ייתכן מברג. הנאשם כפר בטענה כי תקף את הקטינים או כי שדד או ניסה לשדוד מהם את הסכומים הנטענים.

במשך 5 ישיבות, העידו מטעם המאשימה בנוסף לאנשי המשטרה: זוהיר, מונירה, ב, נ, אשתו של הנאשם ורופא מקופת חולים אליו הגיעו ב' ונ'. מטעם ההגנה העיד הנאשם, לאחר מכן סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב.

השאלות שבמחלוקת

המחלוקת בין הצדדים עובדתית, עדי התביעה מסרו במשטרה גרסה הסותרת את גרסת הנאשם והשאלה מי מהעדים דובר אמת.

השאלה מורכבת יותר לאור העובדה כי עדי התביעה בעדותם בבית משפט, מסרו עדויות הסותרות את גרסתם במשטרה, עד כדי כך ששני הקטינים, ב' ונ' הוכרזו כעדים עוינים וחשוב לזכור כי מדובר באירוע שארע-באם ארע-בתוך המשפחה המורחבת.

בפועל העדים המרכזיים נגד הנאשם, הם אחותו מונירה, ילדיה ב' ו-נ' ובעלה זוהיר (וגם אשת הנאשם הובאה כעדת תביעה).

הסנגור מעלה בסיכומיו גם טענה של מחדלי חקירה שפגעו בהגנתו של הנאשם.

דיון

3.     אקדים ואבהיר כי משמיעת העדויות עלה כי האירוע המרכזי המיוחס לנאשם, הוא תקיפתו של  זוהיר באמצעות את חפירה, (לטענת המאשימה כחלק מניסיון שוד של אופניים),  ואיום על מונירה אשתו.

יתר האירועים, גם אם מצא להם ב"כ המאשימה כותרת חמורה בסעיפי חוק העונשין, עובדתית מתארים אירועים מינוריים יחסית, שוד של 20 ש"ח מב' ו-10 ש"ח מנ' או היזק בזדון לשער.

מאחר וזוהיר היה העד הדומיננטי במשפט, (בהמשך אפרט לגבי השפעתו על עדויות העדים האחרים) מן הראוי לבחון תחילה את גרסת זוהיר אל מול גרסת הנאשם. 

מתברר כי מתחילת הארוע מדובר בגרסה מול גרסה, זוהיר טען כי  הנאשם תקף אותו, הנאשם טען כי זוהיר תקף אותו. שניהם לא כבשו את עדותם והגיעו מיד לאחר האירוע, להגיש תלונה במשטרה, כל אחד נגד האחר.

חשוב לציין כי על פי כתב האישום, הנאשם היכה את זוהיר בידיו וברגלו השמאלית באמצעות את חפירה. לאחר מכן הכה הנאשם את זוהיר באוזנו השמאלית באמצעות אגרוף וגרם לו "אודם, כאבים ונפיחות בשורש יד שמאל עם הגבלה בתנועה של אצבע 5, חבלה אדומה באמת יד ימין ומספר שריטות בשוק רגל שמאל", (סעיפים 5-7 לכתב האישום). הנאשם מצידו טען כי זוהיר נתן לו אגרוף. מעבר לאיומים שאיים עליו.